פסק-דין בתיק ת"א 1146-07

מבוא

1.      בפני תביעת התובעת, ילידת 27/2/1959, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 30/3/03.

2.      על פי האמור בכתב התביעה, ביום 30/3/03, נפגעה התובעת, עת נהגה ברכבה ובמהלך הנסיעה הרכב התהפך לתעלה. (להלן: "התאונה")

3.      אין מחלוקת כי עסקינן בתאונת דרכים אשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, חל עליה והנתבעת הודתה בכיסוי הביטוחי ולפיכך ידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

4.      התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן:" המל"ל " ) כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובעת נותרה נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 10% מיום 1/11/05.

5.      מטעם התובעת העידו התובעת ובעלה.

6.      ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

הנכות הרפואית

7.      לתובעת אושרו 3 חודשי אי כושר ממועד התאונה ועד ליום 30.6.03.

ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, מיום 12/2/06, קבעה כי לתובעת נותרה נכות כדלקמן:

20% נכות זמנית מיום 30/6/03 ועד 31/10/05

10% נכות פסיכיאטרית צמיתה מיום 1/11/05 לפי סעיף 34(ב) הקובע- "סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה".

8.      בנוסף קבעה הוועדה כי יש מקום להפעיל במלואה  את תקנה 15, לאור קביעתה כי לא תוכל לשוב לעבודתה כמדריכה ולפיכך נקבעה נכותה במל"ל בשיעור 15%.

9.      זוהי קביעה על פי דין ומאחר ולא הוגשה בקשה להביא ראיות לסתור, הינה מחייבת.

הנכות התפקודית

10.  התובעת עותרת לקבוע לה נכות תפקודית בשיעור  15%,  בשל מגבלותיה והעובדה כי במשך תקופה ממושכת לא היתה מסוגלת לשוב ולעבוד.

11.  הנתבעת, טוענת מנגד, כי הנכות הרפואית שנקבעה לתובעת אינה משפיעה כלל על נכותה התפקודית. לטענתה, וועדת המל"ל קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות אורתופדית, נכות נוירולוגית ונכות א.א.ג , זאת על אף תלונותיה של התובעת, ואילו הנכות הפסיכיאטרית שנקבעה לה, לא מנעה ממנה לשוב  ולעבוד במשרה מלאה.

12.  כן טענה הנתבעת כי העובדה שהתובעת לא ביקשה לערער על החלטת וועדת המל"ל ולא ביקשה להביא ראיות לסתור, הינה לחובתה ומעידה כי קביעות המל"ל תואמות את מצבה הרפואי. כן הוסיפה וטענה הנתבעת, כי אין להתיר לתובעת לעתור בסיכומיה לפיצוי לעבר בראשי נזק הטעונים ראיות, מעבר לסכומים אשר נטענו על ידה בכתב התביעה.

13.  התובעת הצהירה במסגרת תצהירה, בין היתר, כי בעקבות התאונה היא החלה לקבל טיפול תרופתי ופסיכיאטרי, בשל פגיעה בפן הנוירופסיכולוגי, קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון וסימנים להפרעה פוסט טראומתית ובמהלך התקופה שלאחר התאונה היא נבדקה על ידי רופא תעסוקתי וניסתה לחזור לעבודה, אך לא עלה הדבר בידה.